כניסתו של הנשיא החדש, ג'ו ביידן, מסמנת מפנה בהתנהלות העולמית של ארה"ב בתחומים שונים. ההחלטות שלו משפיעות על התעשיין הישראלי המייצר על אדמת ארה"ב או מייצא אליה סחורה, ואילו עיקרן
25 מרץ, 2021
בעשרת הימים הראשונים שלו כנשיא ארה"ב, ביידן חתם על למעלה מארבעים צווים והנחיות. לא ברור אם זה שיא כל הזמנים אבל זהו בהחלט מספר מכובד שמאפשר להבין לאן נושבת הרוח. הכיוון אליו צועדת ארה"ב חשוב לכל מי שמעוניין לפנות לשוק האמריקאי. נתמקד במספר נושאים המשפיעים על תעשיית הפלסטיק והייצוא.
הרוח נושבת הרחק מהנפט כמקור אנרגיה. ביטול Keystone XL צינור הנפט בין קנדה לארצות הברית, השעיית חוזים חדשים של קידוחים באדמות מדינה, ובשלב זה המשך הסנקציות על אירן, ישפיעו ללא ספק על שוק הנפט. אין צורך להסביר את ההשלכות של צעדים אלו על מחיר חומרי הגלם. על כן, היערכות נכונה ברכש, בהובלה ובתמחור עלויות הייצור הינה קריטית לשורת הרווח במאזן.
מדיניות ההגירה הינה אחד הנושאים המורכבים והטעונים ביותר בחברה האמריקאית ולא רק בכלכלה. רוב הציבור מודע לנושא ההגירה מדרום אמריקה, אבל מעטים מודעים לעצירה של אישור ויזות עבודה בשנת 2020 בעקבות הקורונה. חברות ישראליות ששולחות עובדים מהארץ מודעות לקושי בהשגת ויזה ובשנה האחרונה התהליך נהיה מורכב עוד יותר כתוצאה מהסגרים שיצרו דחיות חוזרות ונישנות של ראיונות בשגרירות האמריקאית בישראל.
חתימתו של ביידן על צווים בנושאים אלו כבר ביומו הראשון, מבהירים את חשיבותם בעיני הנשיא החדש. הנושאים על הפרק: הסדר מעמד העבודה של עובדים שהגיעו כילדים לארה"ב בילדותם באופן לא חוקי אשר יקל גם על המעבידים, מתן מחדש של ויזות עבודה ביניהן H1-B הפופולרית ונושאים נוספים שנבחנים כמו הורדת המכסות למדינה מצבעים על תקופה נוחה יותר למעסיקים.
העדפת תוצרת מקומית היא מגמה שכבר החלה בעבר אבל מקבלת חיזוק מהנשיא החדש. ביידן חייב לדאוג למקומות עבודה, במיוחד לאור העובדה שאל נפגעי הקורונה מצטרפים כעת פליטי צינור הנפט ומגזרים אחרים כמו בנאי החומה המפורסמת בגבול מקסיקו. לכן אחד הצווים הראשונים נועד לסגור פרצות במצב הקיים היום, להגדיל את הרכש של ייצור מקומי בקנייה של גופים ציבוריים, הגדלת רכיב ההרכבה המקומי במוצר ייבוא, הגבלות על פטורים ועוד היד נטויה.
ביידן מקבל רוח גבית חזקה בנושא לא רק מהאופוזציה אלא גם מהשטח. וירוס הקורונה שינה את שרשרת האספקה העולמית וזה נהיה ברור כשמש עד כמה הדגש על ייצור מקומי, הרכבה מקומית ואחסנה קרוב ללקוח יהוו מרכיב חשוב בעתיד הנראה לעין.
לפעמים אפשר לזהות לאן נושבת הרוח דווקא דרך מה שלא השתנה, במקרה זה מעניין לשים לב לעובדה שדבר לא השתנה בנושא המסחר עם סין והמכסים שהוטלו על ידי הנשיא הקודם.
בתגובה לשינויים בנוא הנפט והסביבה, ענקית הרכב General motors הגיבה מהר והייתה הראשונה להכריז כי תפסיק לייצר טנדרים קלים ורכבי כביש-שטח הפועלים על דלק או דיזל. שנת היעד שהוכרזה היא 2035.
לישראלים זה נשמע כמו אוקיסמרון, תגובה מהירה לביצוע בעוד 14 שנה? אבל המציאות היא שספינה גדולה קשה לסובב. ברב המקרים מדובר בארגוני ענק עם חוזים ארוכי טווח ומבנה ארגוני מורכב. לעומתן, ניתן לומר כי באופן כללי חברות ישראליות מאופיינות בביצוע מהיר. הפער הזה, בדיוק בתקופה זו של שינוי, משרת אותנו לטובה. נפתח חלון הזדמנויות לתעשייה הישראלית בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות – ארצות הברית של אמריקה. אז למה אתם מחכים?
בתמונה: הדס וגידי כשר.
למידע נוסף ויצירת קשר:
הדס כשר, [email protected]
המגזין האחרון
גיליון #48 | ספטמבר 2025
