צונאמי רגולטורי בפתח: יום עיון מקיף הכין את תעשיית האריזות בישראל לאתגרים בעתיד הקרוב

יום עיון מקצועי ומרתק, שאורגן במשותף על ידי המכון הישראלי לאריזה ואיגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה, התקיים לאחרונה בחיפה והעניק ליצרני אריזות, משווקים ויבואנים הצצה אל העתיד הבלתי נמנע של הרגולציה בתחום. המסקנה הייתה חד משמעית: עולם האריזות עובר שינוי דרמטי, והיערכות מוקדמת היא שם המשחק.

הרגולציה האירופית כמצפן: "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל"

אורן הרמבם, מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה, פתח את יום העיון בהדגשת הצורך באיזון בין שמירה על הסביבה והצרכנים לבין צמיחה כלכלית. הוא ציין כי הרגולציה האירופית משמשת מצפן לרגולטור הישראלי, לאור אחוז הייצוא המשמעותי לאירופה. הבהרתו זו הדהדה לאורך כל יום העיון, עם דגש חוזר ונשנה על הדירקטיבה האירופית החדשה (PPWR) והשלכותיה על התעשייה המקומית.

מהפכת סימון מזון: להתכונן לשינויים דרמטיים

קרן אבן צור, מנהלת חטיבת הרגולציה ב"שר ייעוץ והדרכה", הציגה את השינויים הרגולטוריים בתחום סימון אריזות מזון. הרפורמה, נכנסה לתוקף באירופה ב-1 בינואר 2025, אך תהפוך למחייבת בתחילת 2028. כבר היום מאמצים בישראל את חוקי הסימון האירופאים, וההערכה היא כי המגמה תמשיך ואלו יהפכו למחייבים גם בישראל. על כן, ההמלצה הגורפת היא להתכונן אליהן כבר היום, כאשר ההערכה היא שעלויות הרפורמה תגענה לכמיליארד ₪.

בין השינויים: תיבת סימון האלרגנים תבוטל והם יופיעו ברשימת הרכיבים בכללית בכתב מודגש, הטבלה התזונתית תשתנה שוב ועוד. קמפיין מודעות צרכני מטעם משרד הבריאות צפוי ללוות את השינויים ולהנגישם לציבור.

מדירקטיבה לרגולציה מחייבת – מה דורש ה-PPWR?

שירה רוזן, יו"ר מכון האריזה, הציגה את רגולציית ה-PPWR אשר נכנסה לתוקף ורלוונטית לכל האריזות, חומרי האריזה ופסולת אריזות.

עקרונות הרגולציה בקצרה:

• צמצום אריזה: המוצר עצמו יתפוס לפחות 51% מהנפח הכולל, במיוחד באריזות במסחר אלקטרוני. בנוסף, איסור על אריזות שניוניות (כמו שרינק) ואריזות לפירות שלמים.
• שימוש חוזר: מעבר לאריזות רב-פעמיות של משקאות, רטבים, תבלינים ואריזות הובלה במלונות, מסעדות ובתי קפה.
• מיחזור: עד 2030 כל אריזה חייבת להיות ניתנת למיחזור, לפחות חלקית. עד 2035 חייבים לוודא שקיימת תשתית למיחזור בפועל. מ-2038, אריזות שפחות מ-80% מהן ניתנות למיחזור, תיאסרנה לייצור.
• אחוז חומר ממוחזר מינימלי:  עבור אריזות מ-PET: 30% ממוחזר עד שנת 2030, ו-50% ממוחזר החל מ-2040. יעדים נוספים הם 30% חומר ממוחזר באריזות חד פעמיות עד 2030, עם עליה ל-65% ב-2040. הדבר מהווה אתגר, מכיוון שכיום, רק מיחזור מכאני שלPET  מאושר למגע ישיר עם מזון.

• 

תעודת זהות דיגיטלית: שקיפות מקסימלית בקוד QR

את הברקודים הליניאריים המוכרים יחליפו קודי QR שיאפשרו נגישות למידע מקיף על המוצר בכל שפה, ולחיסכון במקום על האריזה עצמה. אלו יהוו תעודת זהות דיגיטלית (Digital Product Passpot) ויעמדו גם בדרישות ה-PPWR לעקיבות מלאה לאורך כל שרשרת האספקה. יישום מלא של מעבר זה צפוי להסתיים ב-2040.

AI וזכויות יוצרים באריזות: מי הבעלים?

עו"ד אסף כהן צידון, חבר ועדת בינה מלאכותית בלשכת עורכי הדין, הציג את האתגרים המשפטיים החדשים שמציבה הבינה המלאכותית בתחום עיצוב אריזות. השאלה המרכזית: מי ה"יוצר" ומי ה"בעלים" של עיצוב שנוצר על ידי AI? בעוד ארה"ב אינה מכירה בזכויות יוצרים ליצירות ללא מרכיב אנושי, בריטניה וסין כן מכירות במקרים מסוימים.

בישראל, אנו קרובים לדין הבריטי, אך אין חוק מעוגן. באירופה, החל מאוגוסט 2026, תהיה חובת שקיפות להודיע על יצירה שנוצרה באמצעותAI . אם בכל זאת בוחרים להשתמש ב-AI, ההמלצה היא לעבוד עם מודל אמין, במנוי בתשלום, על מנת לוודא שהמודל לא מעתיק עיצובים של חברות אחרות. מנוי זה מאפשר גם בעלות חוקית על התוכן.

חוק האריזות הישראלי: יעדים ופוטנציאל לא ממומש

אלון טל, מנכ"ל תמיר (תאגיד המיחזור), סיכם את יום העיון בסקירה על חוק האריזות הישראלי. לדבריו אנו רחוקים ממיצוי הפוטנציאל – פחות מ-30% מהאוכלוסייה אכן ממחזרת. לכן, לא פלא הוא שרוב הפסולת הממוחזרת בישראל היא תעשייתית/מסחרית (85%), בעוד הזרם הביתי נמצא בפער משמעותי.