מנכ"ל חדש ל-mcp ראיון עם נתן וילנר, מנכ"ל החברה ויו"ר איגוד יצרני הפלסטיק והגומי

mcp עברה בשנה האחרונה תקופה מעניינת עם פתיחת מפעל חדש בארה"ב

בתחילת אוגוסט מונה נתן וילנר כמנכ"ל החדש של mcp. בשנה האחרונה פתחה החברה מפעל ייצור בארה"ב וניצלנו את ההזדמנות לשוחח עם וילנר ולשמוע על ההתפתחות. וילנר, הגיע ל-mcp לאחר כהונה ארוכה בגומי עין שמר. הוא מביא איתו לתפקיד ניסיון עשיר בתעשייה ונקודת מבט גלובלית מתוקף תפקידו הנוסף כיו"ר איגוד יצרני הפלסטיק והגומי.

mcp, חברה הוותיקה שהוקמה לפני למעלה מ-40 שנים ומונה כ-160 עובדים. היא נמצאת בבעלות קבוצת פלזית-פוליגל (50.1%) וקיבוץ מעפיל (49.9%). התמחותה בייצור מגשיות לתעשיית המזון כאשר ייחודה הוא במגשיות CPET שתופסות את עיקר נפח הייצור. לצידם יש גם מגשיות מ-PP ו-APET.

ספר קצת על עצמך, רקע וניסיון

"דרך חברת פוליאון ברקאי הכרתי לראשונה את התעשייה, לפני כמעט כ-20 שנים, בתפקידי כסמנכ"ל השיווק. לאחר מכן, בשנת 2006, מוניתי כמנכ"ל לגומי עין-שמר. במשך 12 שנים של מנכ"לות התפתחה החברה והפכה לבינלאומית. החל מתחילת אוגוסט אני בתפקידי כמנכ"ל mcp ומכהן, בנוסף, גם כיו"ר איגוד הפלסטיק והגומי. מינוי שקיבלתי בסוף 2018".

השנה האחרונה הייתה מעניינת ומאתגרת ל-mcp, תוכל להרחיב?

"תוצרת המפעל מיועדת ברובה לייצוא (75%). בהתאמה לכך, ב-2017 התקבלה החלטה, כאלטרנטיבה להרחבת כושר הייצור בישראל, לפתוח מפעל בארה"ב על מנת להתקרב ללקוח. המפעל הוקם באינדיאנה, בקרבת המטרופולין של שיקגו ומנוהל על ידי אייל טננבאום שנשלח מ-mcp בישראל. תהליך ההקמה היה מסודר וארוך וכלל העברת ידע, תבניות והכשרת עובדים. המפעל החדש הגדיל את כושר הייצור של החברה ב-30%".

מהם האתגרים לעתיד העומדים לחברה?

"האתגר העיקרי הוא להמשיך את הצמיחה בארה"ב, לייצב את המפעל ואת תהליכי הייצור. אנחנו כבר מתחילים להנות מהנוכחות המקומית שם. הקשר על הלקוחות מתחזק, אנו מפתחים קשרים עם לקוחות חדשים וגם האפשרות שלנו לציין כי המוצרים made in USA משמעותית להצלחה שם.

תקופה ההרצה הייתה מאתגרת, מחזור החברה נשאר דומה אך הייצור התחלק לשני אתרים, דבר המגדיל את התקורות ומצריך התאמות, זאת בנוסף להוצאה הראשונית בהקמת המפעל. לשמחתנו, כבר בחצי השנה הראשונה של 2019 אנחנו עומדים ביעדים ומתחילים לראות גידול גם בארה"ב וגם בישראל. כיום, לאחר שחלק מהמוצרים עברו לייצור בארה"ב, אנחנו מתמקדים באזורים חדשים שעד עכשיו הקדשנו להם פחות תשומת לב, כדרום אמריקה.

אתגר נוסף, לשנים הבאות, הוא מעבר לאוטומציה היכן שניתן גם של שלבי האריזה וגם בתהליך התרמופורמינג".

איזו עצה ניתן לתת למפעלים השוקלים לבצע צעד דומה?

"ארה"ב גדולה ויש לבחור את המיקום הנכון המשלב קירבה גיאוגרפית וכן תנאי תמיכה וסיוע הניתנים על ידי הרשויות המקומיות. חשוב לבחון גם את מאגר כוח האדם הזמין לעבודה באזור המפעל. מעניין לראות שדווקא בארה"ב, עובדות הרבה יותר נשים בקווי הייצור ואילו בישראל עבודה בתעשייה נחשבת כנחלת הכמעט בלעדית של גברים.

הוקם צוות הקמה חזק בראשות המנכ"ל היוצא אילן גלבוע, המסתמך על האנשים שלנו בישראל: עובדים וחברי קיבוץ וותיקים ומקצועיים, שסייעו ברמה הטכנולוגית משלב ההקמה ועד היום. על מנת לצמצם סיכונים, בחרנו לרכוש ציוד מוכר מחברות בהן הכרנו גם את רמת הליווי והשרות. באופן זה צמצמנו את חוסר הוודאות והאתגרים ההתחלתיים".

אילו מגמות אתה רואה בתחום המיחזור וקיימות בתעשייה שלכם?

"מיחזור וקיימות עומדים בראש סדר העדיפות שלנו ומוכתבים לנו ע"י הלקוחות. המגמה העיקרית היא הגדלת אחוז השימוש ב-rPET במגשים עד לכ-40%. אנחנו ממחזרים 100% מהפסולת הפנים מפעלית שלנו, אבל זה עדיין לא מספק את אחוזי ה-rPET הנדרשים. אותנו, המצב מאוד מאתגר, בעיקר כי אין בישראל חומרים מקומיים ממוחזרים מקומיים. אנחנו מגיעים למצב אבסורדי שבו צריך לייבא חומרי גלם ממוחזרים, בעלי אישור מזון, לישראל. מחירם יקר בכ-15% בהשוואה לחומר בתולי והצרכן לא תמיד מוכן לשלם.

מגמה נוספת היא עליה בדרישה לצבעוני כתחליף למגשיות השחורות. הסיבה היא שהפחם השחור הרגיל אינו מאפשר מיון של המגשיות ב-IR. מכאן, הטיפול במגשיות לאחר השימוש, ומיונם במרכזי מיון הפסולת, לא אפשרי. בהתאמה לכך גוברת הדרישה גם לשימוש במגשיות שחורות שכן ניתנות למיון, בעיקר בארה"ב.

אנחנו מתכננים עבודה עם הרשות לחדשנות על מנת לגעת בנושאים אלו".

האם התפקיד כיו"ר איגוד הפלסטיק והגומי הארצי מאפשר ראיה רחבה יותר גם על הנעשה ב-mcp?

"התדמית השלילית שעולם הפלסטיק חווה בשנים האחרונות מחייבת אותנו, את כל היצרנים, לבצע את ההתאמות. הצרכן מצפה מאיתנו ליותר. בנוסף, יש את הנושא הרגולטורי שצריך לדעת להיערך אליו. צריך למצוא את שביל הזהב בין היתרונות בשימוש שבפלסטיק ובין הרצון לצמצם שימוש. להבנתי, חלק גדול מיצרני האריזות בארץ מבינים את זה ונכונים לבצע את השינויים.

אני מאמין שהרגולציה באירופה תגיע גם לכאן ותאומץ על ידי ישראל. אני גם מקווה כי ימצא פתרון להיעדר  חומר גלם ממוחזר מקומי לקניה".

כיו"ר איגוד הפלסטיק והגומי, אילו אתגרים עומדים בפני התעשייה בישראל?

"תחרות והשקל החזק תמיד מאתגרים. כיום אנחנו גם רואים ייבוא במחירים שמעלים סימני שאלה האם הם במחירי היצף ופוגעים בתעשיינים הישראלים. אנחנו חייבים לעמוד בתקנים ישראלים ולא ברור אם המתחרים עומדים באותם סטנדרטיים. אנחנו מצפים לרגולציה זהה, גם עבור מוצרים מיובאים, ולאכיפה של איכותה מוצר".

נאחל ל-mcp ולנתן וילנר בהצלחה!