הכנס ה-51 של האגודה לפולימרים ופלסטיקה מחבר בין התעשייה לאקדמיה

הכנס ה-51 של האגודה הישראלית לפולימרים ופלסטיקה (IPPS) שנערך לאחרונה, הוכיח שוב כי הקהילה המקצועית בישראל היא חלק בלתי נפרד מהחזית המדעית העולמית. האירוע נפתח עם הרצאות מליאה של אורחים נכבדים מחו"ל: פרופסור Michael Gradzielski מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין, ופרופסור Hsin-Lung Chen מאוניברסיטת National Tsing Hua בטאיוון.

ההרצאות הפותחות קבעו רף מקצועי גבוה והיוו את יריית הפתיחה ליום גדוש שחיבר בין המחקר האקדמי ליישום התעשייתי. בהמשך היום הוצגו פתרונות לאתגרים הבוערים של התחום: קיימות ומיחזור, חומרים מתקדמים לתעשיית הביטחון וחדשנות באריזה.

אות חבר כבוד לד"ר מיכאל גישוולינר

אחד הרגעים המרגשים בכנס היה הענקת אות חבר כבוד לד"ר מיכאל גישוולינר, דמות מוערכת בתעשייה המקומית. ד"ר גישוולינר, שעלה לישראל ב-1990, החל את דרכו בכתר ולאחר מכן הקדיש כ-27 שנים למחקר ופיתוח בכרמל אולפינים (בז"ן), שם הוביל פיתוחים משמעותיים בתחום הגומי התרמופלסטי וגריידים מתקדמים של פוליפרופילן.
בנימוקי הפרס צוין כי מעבר ליכולותיו המקצועיות המרשימות, מיכאל ניחן בצניעות, מסירות ויכולת נדירה לשיתוף פעולה והקשבה. כיום, גם לאחר פרישתו, הוא ממשיך לתרום מניסיונו כיועץ עצמאי.

חידושים בתעשייה: מננו-צינוריות ועד יריעות מצולבות לאריזה

במושבים התעשייתיים בלטו מספר חברות שהציגו פתרונות בשלים לשוק: מארק שניידר מחברת כפרית הציג פתרונות מתקדמים לשיפור יריעות פוליאתילן באמצעות צילוב. עמידות היריעה המצולבת בחום מוכפלת, כמו גם העמידות בנגיפה ובקריעה. כך ניתן לייצר יריעות דקות יותר, בלי לוותר על החוזק והתכונות המכאניות.

טכנולוגיית הצילוב שמציעה כפרית ופותחה עם חברת N3Cure, היא שילוב של תרכיז ה-Crossitol ומערכת לקרינת UV. בעזרתה ניתן לצלב, באופן סלקטיבי, שכבות מסוימות ביריעה ללא הפרעה לשכבות האחרות. זהו יתרון שאינו קיים בטכנולוגיות צילוב אחרות כמו קרן אלקטרונים. היריעות המצולבות יכולות להחליף יריעות PET או PP מתוחות וכך ליצור יריעת מחומר אחד, דוגמת MDO PE, אשר תחליף יריעות רב שכבתיות שאינן ניתנות למיחזור.

אילנה חיימוב מחברת Nemo Nanomaterial הציגה את פריצת הדרך של החברה בפיזור צינוריות פחמן Single wall. האתגר הגדול בשימוש בננו-צינוריות הוא הנטייה שלהן ליצור אגלומרטים שפוגעים בתכונות החומר. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת דיספרסיה מעולה שלהן במטריצה הפולימרית, ללא צורך בשינוי ציוד הייצור. התרכיזים החדשים מאפשרים לפלסטיק להחליף מתכת ביישומים הדורשים הולכה חשמלית או שיכוך אלקטרומגנטי כגון קופסאות רדאר, ארגזים אנטיסטיים, צנרת הולכת דלקים ורכיבים במנועים חשמליים.

ביטחון וחומרים מרוכבים: המעבר לתרמופלסטיים

החומרים המרוכבים משמשים במגוון רחב של יישומים ותופסים מקום נכבד גם בתעשייה הביטחונית. שם יש מעבר משימוש בחומרים תרמוסטיים לחומרים תרמופלסטיים הנדסיים מתקדמים. אלו מאפשרים: ייצור מהיר יותר ללא צורך בשימוש באוטוקלאב לצילוב, שימוש בריתוך אולטרסוני ושיטות חיבור מהירות, גמישות תכנונית המשלבת טכנולוגיות כמו Hot Press, AFP (יישום סיבים אוטומטי) והדפסת תלת ממד לייצור מבנים מורכבים.

בהרצאה נוספת, הוצג פתרון חדשני שיאפשר מעקב אחר תהליך צילוב החומר התרמוסטי הקורה בתוך האוטוקלאב. באמצעות ניטור התנגדות חשמלית וצמיגות בזמן אמת, ניתן לדעת בדיוק מה קורה לחומר בתוך התנור ולשלוט בתהליך הצילוב.

אקדמיה מקדמת קיימות

מספר מחקרים אקדמיים הוצגו בנושאים הקשורים לקיימות והארכת חיי המוצר הפלסטי בסביבה החיצונית. ד"ר נאום נווה משנקר הציג מחקר שבו ניתן להשתמש בויטרימרים כחומר מתאם (Compatibilizer) למיחזור אריזות רב שכבתיות. הוא משפר משמעותית את האלסטיות והחוזק של החומר הממוחזר. תוצרי המחקר הראו כי ניתן למחזר יריעות רב שכבתיות לחומרים המתאימים להזרקה.

מחקר מעניין נוסף הציג פתרון להגנה מפני קרינת UV הנדרשת במוצרי פלסטיק בשימוש חיצוני. גיל מנשרוב מהטכניון הציג הכנסת ננו חלקיקי ZnO בתוך PLA באמצעות שילוב של טכנולוגיות ציפוי VPI (חלחול פאזה גזית) ו-ALD (שיקוע שכבה אטומית). פעולה זו יצרה שכבת הגנת UV עמידה במיוחד שלא נשחקה גם בתנאי סביבה קשים.

הכנס הוכיח שוב כי הסינרגיה בין האקדמיה לתעשייה חיונית מתמיד, במיוחד כאשר הדרישות לביצועים גבוהים נפגשות עם הצורך הדחוף בפתרונות בני-קיימא.