מס הקניה החדש על החד-פעמי: "אם מס הקניה לא יהרוג אותנו, התחרות עם הרשות תעשה את זה"

במפגש שארגנה התאחדות התעשיינים השתתפו יצרנים מקומיים והעלו חששות רבים לגבי המס החדש. המס עבר תהליך מזורז שכמותו לא נראה כאן בעבר ונראה כי האוצר נחוש להעבירו ויהי מה. בכל זאת, הכנסה נוספת של 600 מיליון ₪ לא הולכת ברגל…

"הליך כזה מואץ לאישור ופרסום מס בקניה על כלים חד פעמיים לא היה כאן מעולם. המחוקק לא שיתף את הציבור ולא נתן מספיק זמן לשמוע את דעתו. נראה כי המדינה מאוד נחושה להעביר את הרפורמה הזאת, ויהי מה", אומר עו"ד גיל נדל ראש תחום דיני ייבוא וייצור במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן המשמש גם כיועץ להתאחדות התעשיינים בענייני סחר חוץ, במפגש שארגנה בנושא התאחדות התעשיינים שכלל כ-25 יצרנים המושפעים ישירות ממס הקניה החדש.

אם נבחן לרגע את לוחות הזמנים נבין למה עו"ד נדל מתכוון. ההצעה למס הקניה פורסמה ב-19 לאוקטובר 2021. פחות מחודש לאחר מכן, ב-1/11/21 היא כבר נכנסה לתוקף. זאת מבלי שניתנה תקופת מעבר כלל, דרך שלרוב אינו מקובל. גם עתירה לבג"צ מטעם עו"ד נדל בבקשה להקפיא את הכניסה לתוקף לא צלחה.

אם נבחן את הסיבות לתהליך המואץ של האוצר, נוכל למנות קודם כל דאגה לסביבה. שימוש בכלים חד פעמיים נפוץ מאוד בישראל (פי חמש מהשימוש באירופה), בעיקר בקרב קהילות שלא מיוצגות בקואליציה הנוכחית. על כן, נראה שיש שעת כושר לקבלת רוב לאישור מס הקניה. בנוסף, קשה שלא להתייחס לסיבה התקציבית. מס הקניה החדש אמור לשלשל לקופת האוצר בין 600 ל-800 מיליון ש"ח. סכום זה אינו מבוטל וגבייתו קלה. 

רפורמה זו מצטרפת למס על משקאות מתוקים, שגם הוא זוכה לקידום מהיר אך עם תקופת מעבר יותר משמעותית ממס הקניה על החד פעמי. גם כאן מדובר על מס שיושת בעיקר אוכלוסיות שלא זוכות לייצוג בקואליציה.

אז מה מכיל מס הקניה על כלים חד פעמיים?

נתחיל מהעיקר – מס הקניה עומד על 11 ש"ח לכל קילו של מוצר. אם ניקח בחשבון שמחיר לקילו של PP או PE עומד על כ-6.5 עד 7.5 ש"ח (וכי עלות חומר הגלם מהווה 60%-70% מעלות המוצר הסופי) מדובר למעשה בעליית מחירים משמעותית ביותר של כ-150%. המס משפיע על כל יצרן מקומי של כלי פלסטיק חד פעמיים, על מלאי קיים ביום הקובע וכן על ייבואנים בתחום. המס ישולם למדינה בכל אירוע מכירה וגם העברה בין חברות נחשבת שאירוע שכזה. מועד התשלום יהיה בדומה למע"מ, בחודש העוקב.

אילו מוצרים מוגדרים בחד פעמי ויחוייבו במס קניה?

על פי לשון הרגולטר כלים חד פעמיים החייבים במס קניה הם מוצרי פלסטיק, תחת הגדרות העובי הבאות:

• כוס, צלחת, צלחת הגשה וקערה שעוביים בחלק הדק ביותר מתחת ל-2 מ"מ. 
• סכו"ם שעוביו מתחת ל-1.2 מ"מ.
• קשיות שעוביין מתחת ל-1 מ"מ.
• בנוסף, כל כלי העשוי פלסטיק מוקצף, בכל עובי – יחשב גם הוא כחייב המס קניה.

בנוגע לכלי נייר חד פעמיים המצופים בשכבת פלסטיק – ההצעה המקורית כללה מיסוי זהה גם עליהם. אולם קול צעקה שהושמע בועדת הכספים שאישרה את החוק גרם לשינוי רוע הגזירה וכלי נייר מצופים פלסטיק, שמשקלם גבוה לרוב מכלי פלסטיק, ימוסו במס מופחת שיעמוד על 3.3 ש"ח לק"ג.

חשוב לציין כי ההתייחסות לחד פעמי אך ורק על פי עובי הכלי יכולה להביא למצב אבסורדי בו תהיה העדפה להשתמש בכלי פלסטיק עבים על מנת לחמוק ממס הקניה. מהלך שכזה נוגד את מטרת החוק, לצמצם את השימוש בפלסטיק, וכך עלול שכרו לצאת בהפסדו. לכן, סייג נוסף שהוכנס למס הקניה בועדת הכספים טרם אישורו הוא שכלים רב פעמיים, בעלי עובי דק, יוכלו לבקש פטור ויוחרגו ממס הקניה. 

מה ההבדל בין גביע קוטג' חד פעמי ובין כוס קפה בארומה?

על שאלה זו מנסה הרגולטור לענות בסעיף 39.23 למס הקניה. שם מצויין כי הסתייגות נוספת שפוטרת את היטל מס הקניה היא למוצרים המשמשים להובלת או אריזת טובין. יתכן כי תחת סעיף זה יכנסו גם כלים המשמשים ל-Take away ממסעדות אך עו"ד נדל מדגיש כי יש לבקש הבהרות מפורטות מרשות המיסים. 

יש לציין כי שאלות שכאלו כבר הופנו על ידי משתתפי המפגש וזכו למענה חלקי בלבד ואף סותר בחלקו את לשון מס הקניה. נראה כי גם רשות המיסים עצמה אינה עמדה על דקויות ההגדרות שהעבירה ושהדברים יתבהרו בהמשך.  

אורן הרמבם, מנהל איגוד מוצרי צריכה ובניה בהתאחדות התעשיינים, שהיה אמון על המפגש, ציין כי בשיחות פנימיות מול רשות המיסים נאמר כי אין רצון להטיל מס כפול. כלי פלסטיק עליהם כבר מוטל מס תחת חוק האריזות לא ייחויבו גם במס קניה. אולם הדבר עדיין לא קיבל ביטוי בלשון מס הקניה.

חשש מחיובים מיותרים בגלל חוסר בהירות הרגולציה

במהלך הדיון עלה שוב ושוב חשש מיצרני המזון שהם יחוייבו במס קניה בגלל שלשון החוק אינה מספיק ברורה וספק הכלים שלהם לא יירד לאבחנה האם הכלים אותם הם רוכשים ממנו משמשים או לא משמשים להובלת טובין. בהחלט יתכן כי אותו כלי ישמש לקוחות מסויימים ככלי חד פעמי לכל דבר ואילו במקרים אחרים, כן ייכנס לקטגוריה של הובלת טובין.

יש לדרוש הבהרות לחוק מול רשות המיסים, מבהיר עו"ד נדל, "רשות המיסים רעבה להכנסה ויכולה לבוא בטענות ליצרנים גם רטרואקטיבית. לכן לא מומלץ לקחת סיכונים ובכל שאלה לגבי פירוש לשון מס הקניה יש לקבל הבהרה והסכמה מראש מרשות המיסים".

"אם מס הקניה לא יהרוג אותנו, התחרות מול הרשות הפלסטינית תעשה את זה"

משתתפי השיחה העלו נקודה נוספת, כואבת, שמקשה עליהם במיוחד בהתמודדות עם הגזרה החדשה. "אתמול נחשפנו לצילום של סחורה מהרשות שנכנסת בצורה רגילה לארץ, ללא ביקורת או בדיקה", סיפר אחד היצרנים שנכח בדיון. "כל החד פעמי שנכנס משם חייב להיות ממוסה גם הוא".

אולם, חובה חוקית לחוד, ומציאות לחוד. "חציית גבול בין המעברים ביניינו לרשות אינה נחשבת אירוע מס", מסביר עו"ד נדל. "אנחנו נמצאים במעטפת מיסוי אחת. על הרשות לדאוג לגבות מיצרניה את מס הקניה ומה שנכנס לארץ בלי שנגבה עליו מס שכזה נמצא על תקן פלילי. בפועל, הרשות עושה מעט מאוד על מנת לגבות את מס הקניה, אנחנו רואים את זה גם בתחומים נוספים, וכך סחורות נכנסות לארץ ומוצעות במחיר נמוך בהרבה ממנה שיצרן הישראלי יכול להציע ללקוחותיו".

"אנחנו מכירים את התופעה מעולמות נוספים כמו המזרנים", אומר אורן הרמבם, אנחנו מנסים לפתור את הנושא מול המחוקק אך כרגע אין פתרון למצב.

ימים יגידו, אם זה רציני…

ימים יגידו האם מס הקניה אכן עמד במטרתו המוצהרת וצמצם את רכישת הכלים החד פעמיים או רק שלשל לקופת האוצר תקציב גדול וחיוני. אנחנו נמשיך לעקוב ולעדכן.

למידע נוסף:

אורן הרמבם, מנהל איגוד מוצרי צריכה ובניה בהתאחדות התעשיינים: [email protected] 

עו"ד גיל נדל, ראש תחום דיני ייבוא וייצור במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן: [email protected]