מפעל מיחזור חדש מוקם: התעשייה לא מחכה יותר לרגולטור

מפעל חדש למחזור PET, מבקבוק לבקבוק, מוקם בשותפות אביב תעשיות מיחזור, ש.צ.פ ומוצרי שלם

תנופת מחזור ה-PET בישראל נמשכת. למגמה מצטרפת גם שותפות חדשה בין אביב תעשיות מיחזור ומוצרי שלם וחברת SZP אשר בבעלותה. זו מקימה בימים אלו ממש מערך מיחזור מתקדם ל-PET בעל אישורי מגע למזון – מיחזור מבקבוק לבקבוק. השותפות אומנם חדשה אך לאביב תעשיות מיחזור ותק רב בתחום המיחזור המקומי. הם החברה שהקימה את מערך איסוף ומיחזור בקבוקי הפלסטיק בישראל, עוד בשנות ה-90, ועד לפני שנים בודדות גם החזיקו בעצמם ביכולות מיחזור PET ובכך סיפקו מעגל מיחזור מלא.

על מנת לשמוע על היוזמה החדשה שוחחנו עם שלושה: הראשון, מנכ"ל אביב תעשיות מיחזור – ירון מזרחי. השני, מני שלם – מנכ"ל מוצרי שלם ואחרון ומאוד חביב, דוד פליישר – טכנולוג ראשי בש.צ.פ השייכת גם היא לקבוצת מוצרי שלם.

מימין לשמאל: ירון מזרחי, מנכ"ל אביב תעשיות מיחזור. מני שלם, מנכ"ל מוצרי שלם. דוד פליישר – טכנולוג ראשי בש.צ.פ.
כיצד נולדה השותפות הזו בתחום מיחזור ה-PET?

"בערך לפני חצי שנה פנה אלי מני והציע להפעיל מחדש את מפעל מיחזור ה-PET", מספר ירון. "את מוצרי שלם אנחנו מכירים עוד מתקופת האבות שלנו, לפני 40 שנה. יש בינינו יחסי אמון וכימיה טובה והחלטנו להרים את הכפפה יחד".

בכל זאת, ההחלטה הגיעה אחרי החלטה הפוכה של אביב תעשיות מיחזור לפני כמה שנים, לסגור את מפעל מחזור ה-PET הוותיק. מה הביא לשינוי?

"לפני כמה שנים מצב חומרי הגלם והמודעות למיחזור היו אחרים, והמדינה מצידה לא אכפה את החוקים שמטרתם מיחזור בישראל. לא היה מיסוי עודף על חומר בתולי, מקורות ההזנה של החומר לא היו מסודרים והתעשייה לא הייתה מוכנה לשלם את העלות הנוספת", אומר ירון.

נראה שמאז אכן השתנתה תמונת המצב בעולם. חקיקה אירופאית חדשה מטילה מס של 800 יורו לטון על חומר בתולי. בנוסף, חברות עולמיות הפועלות גם בארץ, כמו יוניליוור, נסטלה וקוקה קולה, התחייבו לשלב חומרים ממוחזרים באחוזים ניכרים באריזותיהן, באופן וולונטרי.

תמונה 1: מסוע הזנת חומר הגלם (הפסולת) למערך המיון באביב תעביות מיחזור.
נראה כי בישראל יש פחות מודעות בהשוואה לאירופה. האם גם כאן אתם צופים שינוי מגמה?

פה מעמיד אותי ירון על טעותי. "חל כאן שינוי מהותי שחיזק את ההחלטה שלנו לצאת לדרך". הוא מתייחס כמובן לחוק הפיקדון לבקבוקי שתיה גדולים אשר אושר סוף סוף וצפוי להגדיל ולהשביח את מקורות ההזנה. "כיום, אחוז האיסוף מהציבור ע"י המיחזוריות עומד על 35% במקרה הטוב. אם ניקח בחשבון גם חילוץ מאתרי הטמנה ותחנות מעבר נגיע ל-55%. לחומר פחת גדול של 40% בגלל לכלוך ובקבוקים שאינם מתאימים מבחינת הצבע. אם נשווה לרגע את המצב לבקבוקים קטנים בהם יש חוק פיקדון, אחוז האיסוף שם גבוה בהרבה ועומד על 77%. אנחנו צופים שכמות הבקבוקים הגדולים תהיה דומה, ותספק חומר איכותי ברמת ניקיון טובה לעבודה". שינויים רגולטוריים נוספים שעומדים על הפרק בארץ הם מיסים על חומר בתולי וביטול מיסים על חומר ממוחזר, בדומה לנעשה באירופה, אבל עוד חזון למועד.

האם כמות הפסולת בישראל תספיק ליכולות המיחזור המקומיות? 

"בהחלט כן", אומר מני בביטחון. "המהלכים האחרונים אמורים לשלש את כמות ה-PET שניתן למחזר בישראל ולספק חומר באיכות טובה מבעבר. נכון להיום לא נצטרך לייבא חומר גלם ונוכל גם להגדיל את התפוקות. אנחנו צפויים לייצר 18-15 אלף  טון PET מגורען בשנה".

נזכיר כאן כי מפעל למיחזור PET נוסף מוקם גם הוא בימים אלו בקדמת גליל. גם הוא יספק PET מאושר למגע ישיר עם מזון. לשאלה האם יש זכות קיום לשני מפעלים עונה מני בחיוב. "המפעל שלנו, וזה שבקדמת גליל, יצליחו לטפל יחד בכל הפסולת המקומית בישראל. הקמת מפעל שלישי נוסף היא כבר פחות הגיונית".

תמונה 2: קו מיון ושטיפת הבקבוקים באביב תעשיות מיחזור.
את מי ישמש החומר הממוחזר שייוצר במפעל?

"חלק מהחומר מיועד לשימוש חוזר במפעלינו: במוצרי שלם לטובת המכלים, הצנצנות והבקבוקים וגם בש.צ.פ. לטובת המגשיות הקשיחות", אומר דוד. "שאר החומר ישמש יצרנים נוספים בתעשיית הניפוח ויריעות המקומית. יש לנו שילוב של יכולות, גם של חברת מיחזור וותיקה וגם של חברת ייצור מוצרי PET. אנחנו מכירים היטב את חומר הגלם, את הספסיפיקציות בהן הוא צריך לעמוד ואת התקנים בתחום. זה יאפשר לנו להגיע לתוצר איכותי יותר שיתאים בצורה מיטבית לצרכי הייצור בתעשייה".

כאן מעלה דוד נקודה נוספת שייחודית לעבודה עם חומר ממוחזר: "בניגוד לחומר בתולי, חומרים ממוחזרים שונים מאוד מספק לספק. איכות החומר נמצאת בתלות גבוהה לתהליך המיון, הניקוי והמיחזור. כל החלפת ספק מצריכה התאמות מחדש בייצור. לכן אני מעריך שנעבוד עם לקוחות קבועים בתעשייה שייהנו מחומר איכותי ואחיד לאורך זמן".

אז אין ייצוא? הפסולת המקומית תמוחזר במלואה ותשרת אותנו מחדש?

נראה שהשאלה הזו נגעה בנקודה קצת כואבת. "אנחנו היינו שמחים לספק רק לשוק בישראל. אבל, על מנת לעמוד בהגדרה של מפעל מאושר נצטרך לייצא 25% מחומר הגלם. אנחנו מנסים לשנות הגדרה זו מול משרדי הממשלה. לבדוק אפשרות של הכרה גם בייצוא עקיף. לא הגיוני שבישראל צמאים לחומרים ממוחזרים באיכות טובה ואנחנו נצטרך להוציאם החוצה משיקולים בירוקרטיים", מלין מני, אבל מבטיח שגם אם המהלך לא יצלח, ובארץ נשתמש "רק" ב-75% מהחומר הממוחזר, זה עדיין שיפור משמעותי בהשוואה למצב הנוכחי.

המחירים הגבוהים שהאירופאים מוכנים לשלם על חומרים ממוחזרים לא מהווה תמריץ משמעותי לייצוא?

"חרטנו על דגלנו את נושא איכות הסביבה לא רק ברמה הכלכלית אלא ברמה הערכית", מבטיח מני. "נשאף למכור כמה שיותר בארץ אבל זה תלוי גם במשתמשים. צריך להבין שלחומר ממוחזר יש עלות גבוהה ולא תמיד הוא יהיה זול יותר מחומר בתולי, במיוחד בתהליך מיחזור מאושר מזון. אם יבחרו בנו רק משיקולי עלות ולא משיקולי סביבה, לא נצליח להרים יחד את הפרוייקט".

בואו נדבר קצת על טכנולוגיה

את ההסבר על הטכנולוגיה מספק לנו ירון, מהנדס בהשכלתו הבקיא בתהליכי מיון ומיחזור גם מתוקף ניסיון של 25 שנה בתחום: "במפעל החדש המוקם בימים אלו, הכל חדש מלבד מהאתר שלנו באביב תעשיות מיחזור, וגם אותו אנחנו מרחיבים. קנינו ציוד מיצרנים אירופאים מובילים. מערך השטיפה והמיון מגיע ממש בימים אלו מ-SOREMA האיטלקית. הוא כולל שטיפה חמה ויתרונו הגדול הוא היכולת לעבוד עם חומרים ברמות זיהום שונות, החל מחומרים שמגיעים ממטמנות, תחנות מעבר ועד לחומרים שיגיעו מחוק הפיקדון ונחשבים נקיים במיוחד. נכון להיום אף יצרן ישראלי לא יכול לטפל במגוון חומרים שכזה. בשוק המיחזור יש לנו סיסמה קצרה ומדוייקת: Garbage In, Garbage Out. לכן מאוד חשוב לנו להשקיע בשלב ניקיון החומר".

ציוד הגירעון עצמו מבית Starlinger עושה את דרכו ממש בימים אלו מאוסטריה לישראל. הוא עובד בטכנולוגיית SSP, פילמור במצב מוצק, הנחשבת כמובילה בעולם מיחזור ה-PET. הטכנולוגיה מאושרת ע"י חברות ענק עולמיות כדוגמת קוקה קולה ונסטלה. תחילת הייצור צפויה לקראת סוף השנה והיא תקבל אישורי מגע ישיר למזון הן מה-FDA והן מ-EFSA .

האם יש לכם מסר לתעשייה הישראלית?

"כמי שבאים מתוך התעשייה, אנחנו עושים הכל על מנת לספק הכוונה מקצועית שתעודד מיחזור", אומר לנו דוד. דוגמה לכך היא תמיכה בשינוי בקבוקים ואריזות מאטום לשקוף, בעיקר באריזות משרוולות במלואן. שם אין צורך באטום וזה יכול לאפשר מיחזור של הבקבוק. דוגמה נוספת היא תמיכה בתוויות הניתנות להפרדה בבקבוקים ובמכלים השונים. "אם היצרנים ירצו לקבל מאיתנו חומר ממוחזר איכותי – הם יצטרכו לספק מוצרים שתוכננו נכון וישמשו אותנו כחומר גלם לאחר שימושם. זו המהות של כלכלה מעגלית", מסכם דוד ומזמין כל יצרן להתייעץ איתם ולקבל מידע בתחום.

קמים, יוזמים, ממחזרים

בימים אלו קיימת יוזמה של אביב תעשיות מיחזור ומוצרי שלם למפגשי שולחנות עגולים בהם ייקחו חלק המשרד לאיכות הסביבה, התאחדות התעשיינים והתעשייה. "האלטרנטיבה של הסכמות עדיפה על רגולציה מחייבת", הם מבטיחים, ואנחנו מקווים כי היוזמה אכן תצא לפועל.

לפנינו כאן עוד דוגמה מעניינת לכך שהתעשייה לא מחכה יותר לרגולטור או ליוזמות ממשלתיות בתחום המיחזור. הצורך ב-PET ממוחזר עלה מהשטח. מוצרי שלם וש.צ.פ הרגישו את הדרישה של הלקוחות מבעבעת מלמטה והם החליטו לעשות מעשה. להקים בעצמם, ביחד עם אביב תעשיות מיחזור כשותף, מפעל למיחזור PET שיספק את צרכיהם.

הנסיבות הבשילו לכך שמיחזור PET מתחיל להשתלם. שני מפעלי מיחזור PET נמצאים כבר בתהליך הקמה, בלי שום סיוע ממשלתי כזה או אחר. אפשר להיות אופטימיים. נראה שתור הזהב של פלסטיק ממוחזר בכלל, ו-PET הממוחזר בפרט, לפנינו.