אוהד אגרנט, מאמניר פלסטיק, בשיחה על מצב המיחזור בישראל. מה משאיר אותנו מאחור ביחס לעולם ואיפה ניתן לשפר?
ביפ. ביפ. ביפ. צווחת המשאית מעברו השני של הקו בעודה נוסעת ברוורס. צליל מחריש אוזניים לכל הדעות. "תסובב אותה, תסובב, לא אכפת לי מה אומר הנהג, אני לא מוכן לקבל", צועק אוהד ברקע והתסכול נשמע בקולו.
אחרי כמה דקות של המתנה חוזר אוהד לשיחה ומתנצל, "סליחה נעה, אבל זו הייתה דוגמא טובה לעקב אכילס של תהליך המיחזור. חומר מלוכלך קשה עד בלתי כדאי למחזר. השטיפה מצריכה הרבה מים ויש סתימות חוזרות ונשנות במכונה. גם המגרסות סובלות מתקלות ושיניים שבורות. הפילטרים באקסטרודרים גם כן נסתמים ומזדהמים. במקרים כאלו אין ברירה אלא להטמין. החלטות כאלו מתקבלות עם הרבה צער".
נעים להכיר, אמניר
אוהד אגרנט הוא מנהל השיווק והמכירות בחברת המיחזור אמניר פלסטיק. החברה מתמחה במיחזור פסולת פלסטיק לאחר שימוש צרכנים. מקור הפסולת, בעיקר אריזות גמישות, אינו משימוש של צרכנים פרטיים אלא מצרכנים בזרם המסחרי: סופרמרקטים, מפעלים, מרכזי קניות, מרלו"גים. פגשנו את אוהד לשיחה על מצב המיחזור בישראל.
"אני תמיד משווה אותנו לעולם המערבי, ובעיקר מערב אירופה", מספר אוהד. "אולם במציאות אנחנו הרבה מאחוריהם בתחום המיחזור. הפער הזה נוצר כתוצאה משילוב של חינוך ומודעות של הציבור וכן מהעדר רגולציה ותמיכה ממשלתית".
אבל רגולציה בתחום הפלסטיק הייתה לאחרונה בשפע, חוק מס הקניה על מוצרי החד פעמי, חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים?
"נכון, בתחומים האלו דווקא הייתה ואני מברך על כך. כל חוק שבו מעורב כסף הוא חוק טוב. לצערי אנחנו לא ממחזרים אצלנו, לא בקבוקי PET, ולא PP של כלים חד פעמיים. הייתי רוצה לראות פעילות ממשלתית שכזאת גם בתחומים שלנו, מיחזור LDPE ו-HDPE".
רק קנסות יעבדו? זה מה שאתה צופה לנו?
"חלילה, המקל והגזר שיטה וותיקה שעובדת נהדר. הקנסות זה המקל ובשבילו אני צריך את התערבות הרגולטור. את הגזר אני יכול לתת בעצמי".
אז איך נראה גזר בתחום המיחזור?
"תמריצים למיניהם, העדפות לפינוי לדוגמה. אם יש לקוחות שמצליחים לספק פסולת פלסטיק איכותית, ללא אשפה בתוכה, אנחנו נותנים להם זמני פינוי מהירים ונוחים יותר".
איזו סוג של התערבות אתה מבקש מהמחוקק?
"אפשר לקחת צעד אחורה. עוד לפני רגולציה יש למחוקק אחריות על החינוך הסביבתי של התושבים. עליה במודעות למיחזור, הבנה של חשיבות ההפרדה במקור, של סוגי הפסולת השונים. כל אלו יכולים לעשות פלאים בתחום שלנו. לאחר מכן, אני בהחלט מצפה לרגולציה. יעדי מיחזור קשיחים יותר, מס על חומר גלם בתולי או לחילופין חובת הכנסת אחוז מסויים של חומר ממוחזר באריזות (בדומה לחקיקה האירופאית החדשה), וגם, חשוב מאד, עליית מחיר ההטמנה. כל אלו יכולים לשנות את חוקי המשחק. היום יש אתרים שלא שווה להם כלכלית לעבוד איתי והם מעדיפים להטמין. בשנים האחרונות ההיטל עלה אבל זה עדיין לא מספיק".
היית שמח להתערבות מדינה גם בתחומים אחרים הנוגעים למיחזור?
"בהחלט! אם נשים לרגע את מיחזור היריעות שאנחנו מבצעים בצד, בעבר היינו מבצעים מיחזור של צנרת חקלאית אחרי שימוש. פעילות שנעצרה כמעט לחלוטין. ולמה? כי מידי פעם היינו מקבלים צינור PEX מצולב שהיה עושה שמות בתהליך. חיפשתי דרך לאתר את צינורות ה-PEX ולהפרידם אבל לא מצאתי. הם נראים כמעט זהים לצינורות הרגילים. גם כאן, אם הרגולציה הייתה מחייבת צינור בצבע אחר או עם סימון, יתכן ועדיין היינו ממחזרים צנרת שכזאת".
מה לגבי מענקים, גם זו דרך להתערבות מדינה.
"בהחלט. אם מיחזור מהווה אינטרס לאומי, המדינה צריכה לתמוך בו. לצערי, ניסינו כמה פעמים להגיש בקשות לסיוע דרך המדען הראשי ובכל פעם נפסלנו כי לא קלענו בול למסלול שפורסם. עבור המדינה אנחנו נחשבים גוף מסחרי ועל כן היא לא ששה לסייע. זה חבל".
אז בסוף יהיה לנו עתיד ורוד?
"מקווה שבסוף הוא דווקא יהיה ירוק. כמו בהרבה תחומים, אנחנו נלך אחרי אירופה. תהיה כאן חקיקה, יהיו קנסות ותמריצים. פשוט לוקח לנו יותר זמן להגיע לשם. ככול שנקצר את הזמן הזה כך ייטב לנו וכמובן לסביבה".
