חמישים ושלוש שנים לאחר משבר הנפט הגדול של מלחמת יום כיפור, העולם מוצא את עצמו שוב בפתחה של סערה אנרגטית. האם הכלכלה המודרנית ערוכה לסגירת עורק החיים הראשי של המפרץ הפרסי, וכיצד יושפע הכיס של כל אחד מאיתנו?
23 מרץ, 2026
נראה שבעקבות המלחמה עם אירן, אנחנו מתקרבים למשבר נוסף במחירי הנפט. על מנת ללמוד לאן זה יכול להתפתח, נקפוץ לרגע בציר הזמן למשבר הנפט הראשון שגם הוא, כמובן, תלוי בנו.
באוקטובר 1973, פתחו סוריה ומצרים במתקפת פתע על ישראל אשר נודעה כמלחמת יום הכיפורים. לאחר לחימה נואשת, הישראלים השיגו את היתרון, בין היתר הודות למבצע מבצע "ניקל גראס" – רכבת אווירית וימית אמריקאית מאסיבית שהעבירה לישראל מעל 22,000 טונות של ציוד צבאי קריטי. במקביל, ברית המועצות הפעילה רכבת אווירית וימית לסוריה ומצרים עם כ-75,000 טון אספקה. בתגובה לתמיכה המערבית בישראל, יצרניות הנפט הערביות הטילו אמברגו זמני על יצוא נפט לארה"ב ולבעלות בריתה. התוצאה הייתה משבר הנפט הראשון, שזרע הרס כלכלי עולמי.
היום, כמעט 53 שנים מאוחר יותר, ההיסטוריה מאיימת לחזור על עצמה. המלחמה במזרח התיכון גורמת שוב לשיבוש משמעותי באספקת האנרגיה העולמית.
הסיבה לכך שיש כל כך הרבה נפט במזרח התיכון היא אותה הסיבה שהוא תקוע שם עכשיו. מדובר בשילוב של גיאופוליטיקה וגיאולוגיה. מיצר הורמוז הוא פתח צר מאוד, פרי התנגשות טקטונית שנמשכה מיליוני שנים. איראן יושבת על קו המפגש בין הלוח הטקטוני הערבי ללוח האירו-אסיאתי. התנגשות זו יצרה את הרי הזגרוס באיראן, המכופפים את קרום כדור הארץ ויוצרים "אגן חזיתי" הלוכד כמויות אדירות של נפט וגז – כ-12% מעתודות האנרגיה העולמיות. אותו אגן אוסף גם מים ויוצר את המפרץ הפרסי, שהיציאה ממנו עוברת דרך "נקודת החנק" הצרה של הורמוז.
סגירת המיצר כעת נחשבת לזעזוע חמור יותר מזה של 1973 או של המהפכה האיראנית ב-1979. המצרים סגורים למעשה מאז תחילת העימות, וההשפעה היא אי-לינארית: סגירה של שבועיים משפיעה לרעה על האספקה פי כמה מסגירה של שבוע בודד, כיוון שיצרנים נאלצים להשבית מתקנים שקשה להפעיל מחדש במהירות.

השאלה המרכזית אינה רק האם המחירים יעלו, אלא כמה זמן הכלכלה העולמית תוכל לשאת אותם לפני שהביקוש יקרוס. מומחים ממפים שלושה תרחישים אפשריים:

המשבר במצרי הורמוז אינו מוגבל רק לדלק. ההערכה היא שכ-10% מהקיבולת האפקטיבית של מכולות בעולם תקועה כעת במפרץ הפרסי. חברות ספנות, וביניהן "צים", כבר הודיעו על התייקרויות חדות של מאות עד אלפי דולרים למכולה.
ההשפעה ניכרת גם בתחומים קריטיים נוספים:
עבור סין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם, המשבר מתפתח כ"הלם תלת-שלבי": פגיעה ברווחים בטווח הקצר, קשיי אספקה בטווח הבינוני, וסכנה לביטחון האנרגטי בטווח הארוך – מה שיכול להאיץ את המעבר לאנרגיה ירוקה וחלופות אחרות.
במערב, המאקרו-כלכלנים מנסים להרגיע ומצביעים על כך שהכלכלות כיום יעילות יותר ופחות תלויות בנפט מאשר בשנות ה-70. עם זאת, החישובים הכלכליים נותרו אכזריים: כל דולר שנוסף למחיר החבית מתרגם מיידית לצמצום שולי הרווח של יצרנים, עלויות משלוח גבוהות ואינפלציה מבנית שהבנקים המרכזיים יתקשו לבלום מבלי לגרום למיתון.
אי הוודאות הנוכחית מחייבת את המגזר העסקי להיערך לתרחישים הקיצוניים ביותר. מנהלי כספים וסיכונים צריכים לפעול בשלושה מישורים:
מצר הורמוז הוא כיום המדחום של הכלכלה העולמית. ככל שהסגירה תתארך, החום הכלכלי יעלה, והמחירים במדפי הסופרמרקט ובמשאבות הדלק יזכירו לכולנו עד כמה העולם עדיין תלוי בנקודת חנק גיאוגרפית אחת קטנה.

ספקים המופיעים בכתבה: