קיימות כאן ועכשיו – שיתוף פעולה בין נטפים ונגב אקולוגיה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

נטפים, מובילה עולמית בתחום הטפטפות “לא מחכה יותר לרגולטור”. יחד עם חברת נגב אקולוגיה היא פועלת להגדלת מערך איסוף מהשטח, מיחזור המוצרים והחזרתם לשימוש חוזר. מדובר בדוגמה מצוינת לאחריות יצרן מורחבת ולסגירת המעגל

 

מסתבר שבשדה מגדלים לא רק ירקות אלא גם יוצרים פסולת פלסטיק מכובדת: יריעות חממה, צנרת השקייה, יריעות חיפויי קרקע, רשתות עוד. רוב הפסולת מגיע להטמנה. במקרה הטוב בצורה חוקית, ובמקרה הגרוע בצורה פיראטית. מצב זה לא יכול להימשך. ברית הכלכלה המעגלית (Circular Plastic Alliance) של האיחוד האירופי שמה לעצמה יעד הגעה ל-10 מיליון טון פלסטיק ממוחזר בשנה עד 2025. גם חברות גדולות כגון Nestle וקוקה קולה מתחילות לדבר על שימוש בחומרים ממוחזרים וחקלאות מקיימת.

עוברים לשימוש בחומרים ממוחזרים

חברת נטפים הישראלית פועלת מזה שנים בלקיחת אחריות יזומה על נושא הפסולת החקלאית מבלי לחכות לרגולציה. יחד עם שותפות לעשייה כמו חברת המיחזור המובילה נגב אקולוגיה, היא מאמצת אחריות יצרן מורחבת גם על פסולת הפלסטיק בשדה. “חקלאות בת-קיימא היא ערך חשוב מאוד לנטפים”,  אומר עידו רענן, האחראי על תחום מיחזור הפלסטיק ומיזמי קיימות אחרים בחברה. “אנו מקפידים להשתמש בחומר ממוחזר במוצרינו ומשתמשים בעצמנו ב-100% מהצינורות שאנו אוספים בשדה. כך, אנו מצמצמים את השימוש במשאבים פוסיליים מוגבלים”, הוא מוסיף.

לא מחכים לרגולציה!

במסגרת שיתוף הפעולה, נגב אקולוגיה מגיעה לשטח ואוספת את שלוחות הטפטוף המשומשות מהחקלאי. לאחר מכן עוברת הפסולת מיון וגירעון. התוצאה היא חומר גלם ממוחזר, ברמה גבוהה מאוד. “שיתוף הפעולה שיש לנו עם נטפים הוא מיוחד במינו. סוף סוף באה חברה מובילה בתעשייה וסוגרת את המעגל. היא לוקחת אחריות על מוצריה גם בסיום חייהם בלי לחכות לרגולציה שתחייב אותה לעשות זאת. אני מברך על כך ומזמין חברות נוספות במשק לפעול בצורה דומה”. אומר ערן שמרלק, מנכ”ל נגב אקולוגיה.

“בישראל מוטמנים כל שנה 700 אלף טון פסולת. 900 אלף טון חומר גלם מיובא לישראל ו-400 אלף טון מיוצרים ונמכרים כאן מקומית. אנחנו חייבים לשנות את המאזן. ככל שיותר ויותר יצרנים, ייקחו אחריות ויתחילו למחזר, כך כמות חומר הגלם הממוחזר הזמין בשוק תגדל, מחירי חומרי הגלם הממוחזרים המקומיים יירדו והתהליך יהפוך ליותר משתלם”, אומר לנו ערן מנגב אקולוגיה. לדבריו מוסיף עידו: “יש חשיבות בהסתכלות על הדברים בצורה רחבה וארוכת טווח ולא על ביצוע חשבונות קצרי מועד”, הוא מוסיף.

תמריצים ולא הגבלות

לשאלה האם בארץ צריך לזרז את התהליכים עם התערבות רגולטורית עונה לנו עידו: “כאשר הרגולציה נכנסת לפעולה היא עובדת בצורה רוחבית. היא אינה מתאימה לכולם ופעמים רבות מכבידה במקום להועיל. התערבות מחוקק בעזרת תמריצים ולא הגבלות היא עדיפה. תמריצים מהמחוקק בצורת השקעות בפיתוח כלים ותשתיות (מרכזי איסוף ומערכי מיחזור) תביא ליישום האחריות של היצרנים בצורה של win-win לכל השחקנים בשוק, בלי צורך בתהליכי רגולציה מרוכבים, אכיפה וענישה”.

לדבריו מוסיף ערן: “מיסוי על מחיר חו”ג בתולי, שינויי מחירי ההטמנה, לצד תמריצים ליצרנים המשתמשים בחו”ג ממוחזר יועילו בהחלט אבל אנחנו שואפים להביא יצרנים לאחריות יצרן מורחבת מבחירה ולא מחובה. גם משתמש הקצה הסופי יעריך אידיאולוגיה שכזו במוצר אותו הוא צורך. הפתרון חייב להיות קודם כל לוקאלי- פסולת שנוצרת בישראל חייבת להיות מטופלת בישראל!”

ומה עושים בעולם?

“יש שני מודלים עיקריים נוספים שאנחנו מיישמים בעולם”, אומר עידו. “בקליפורניה יש בבעלות לנטפים מפעל מיחזור לצד מפעל הייצור. החקלאים יוצרים איתנו קשר ישיר, אנחנו מפעילים מערך איסוף, ממחזרים את החומר ומחזירים אותו חזרה לייצור. אנחנו משתמשים שם באחוז גבוה של חומר גלם ממוחזר, באופן כזה ששומר על איכות מעולה של המוצרים. מערך זה מביא ערך רב ללקוחות המשתמשים במוצרים העונתיים דקי הדופן”.

“בצרפת, קיים מודל אחר שבו כל השחקנים הגדולים בתחום הפלסטיק החקלאי בכלל, והטפטוף בפרט, משלמים לתאגיד המיחזור המקומי שאחראי לאיסוף הפסולת. התשלום מגיע במקור מהחקלאים כ”תוספת תרומה לסביבה” וזהו תשלום אחיד שנקבע ע”י תאגיד המיחזור. מכיוון שכל החברות לוקחות חלק במהלך הזה לא נוצר פער במחירים בשוק. כל שרשרת הערך של מוצרי הפלסטיק לחקלאות, מהיצרן ועד הצרכן, מבינה כי חייבים להתגייס ולצמצם משמעותית את הפסולת. אם לא נבין זאת בעצמנו במהרה גם כאן, לא ירחק היום בו מישהו אחר יכפה זאת עלינו”.

למידע נוסף:

נגב אקולוגיה, *2547, negevecology.co.il

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin