מנגנון צמיחת השורשים לכיוון הטפטפת הוא מבורך אבל מה קורה כאשר השורשים צומחים לתוך הטפטפת וחוסמים את פעילותה? פיתוח חדש וידידותי לסביבה משתמש בשמנים ארומטיים לדחיית השורשים. המנגנון בעל יתרונות רבים בהשוואה לכימיקלים ומתכות המזהמות את הקרקע
מים הם מקור החיים. ומי יודע זאת יותר מכולם? שורשי הצמחים כמובן האחראיים על ספיגתם והעברתם לצמח. אלו חשים בלחות בקרקע ומכוונים את כיוון גדילתם למקור הטפטוף על מנת לספוג כמה שיותר את הזהב השקוף, לצמוח ולשגשג.
מנגנון זה, שרודף אחרי כל טיפה במטרה להעצים את החיים הוא מנגנון נהדר עבור הצמח, אבל פחות נהדר עבור צינור הטפטוף. הטפטפת בצינור מתבססת על מעבר מים פנוי על מנת שתוכל לעשות את עבודתה נאמנה. ברגע ששורשי הצמחים מתקרבים לכיוונה וסותמים את מעבר המים פעילותה נפגעת, הצמח מפסיק לקבל מים בקצב ובהספק המתאימים וצמיחתו מעוכבת.
כפתרון לכך, משתמשים כיום במגוון טכנולוגיות בתעשייה כאשר כל חברה אימצה לה פתרון אחר. לרוב, יש שימוש בחומרים מעכבי צמיחה, כגון טריפלורלין, המשתחררים בצורה מבוקרת מהטפטפת ומעכבים את צמיחת השורשים. חומרים אלו אינם מתאימים לגידולים אורגניים ובמידה ונוצר נגר, עלולים לפגוע במיקרו חיים המימיים. פתרון נוסף הוא שימוש במתכות. נחושת לדוגמה גם "עושה את העבודה" אך אינה מתאימה לגידולים אורגנים מכיוון שהיא משנה את מאזן היסודות שבקרקע, ואינה מתכלה לאורך זמן כמו החומרים הכימיים.
פיתוח חדש של מרכז הפלסטיקה בשיתוף עם חברת מצר מצא פתרון חדשני לבעיה שגם מרחיק את השורשים מהטפטפת וגם אינו משפיע על הקרקע והסביבה. הפתרון מבוסס על שמנים ארומטיים שכבר פעילים בתעשיות אחרות כגון תעשיית האריזה. שם הם מעכבים צמיחה של עובשים ובקטריות ומאריכים את חיי המוצר.
לאחר עבודת מחקר משותפת של מרכז הפלסטיקה והגומי יחד עם חברת מצר נראה שניתן להשתמש בשמנים ארומטיים מסויימים על מנת לדחות את השורשים מפתחי הצינור. המערכת החדשה שפותחה מבוססת על ננוטכנולוגיה ליצירת מערכת לשחרור מושהה ומבוקר של החומר הפעיל מהטפטפת.
שילוב טכנולוגיה זו, במיוחד בפתרונות ההשקיה של מצר, אידיאלי מכיוון שבמצר פיתחו צינור רב שכבתי. הצינור מונע את שחרור השמן הארומטי דרכו ומעודד את שחרורו רק מכיוון הטפטפת. יישום נוסף שנבדק הוא הטמעת פס דוחה שורשים בצורה רציפה לאורך הצינור ולא רק בטפטפת. גם בכיוון זה יש כבר תוצאות מבטיחות. ניסויי שטח בוצעו בחממות מצר במהלך הקיץ ונראה שיש היתכנות טובה לטכנולוגיה.
לסיום נספר כי פטנט על הפיתוח החדש כבר הוגש וכי והעבודה בנושא זכתה בפרס הקיימות בתחרות השנתית שנערכה בתחום בשנקר. הפרויקט יצא לדרך בסיוע הרשות לחדשנות ועל העבודה הפיתוח ניצחה פרופ' אנה דותן לה יש ניסיון עשיר באריזות אקטיביות בהן יש שימוש בשמנים ארומטיים. הצעדים להמשך כוללים אפיון אורך חיי התוסף ומעבר ליישום מסחרי.
פרויקט זה מהווה דוגמה ליתרונות בשילוב יכולות מרכז הפלסטיקה במחקר יישומי עם התעשייה נאחל בהצלחה ונמשיך לעקוב ולדווח על ההתקדמות בפרויקט.
